צפת

צְפַת

סאמי בסול

צְפַת הִזְמִינָה אוֹתִי לְהִכָּנֵס

לֹא רַק דֶּרֶךְ הָעֵינַיִם

אֶלָּא גַּם דֶּרֶךְ הַלֵּב

לֹא בָּאתִי לְחַפֵּשׂ אַחַר אֱלֹהִים

כִּי לֹא אִבַּדְתִּי אוֹתוֹ מֵעוֹלָם

בָּאתִי לְהִתְחַבֵּר אֶל הַמְּרֻמִּים

עָבַרְתִּי בֵּין סִמְטָאוֹת הָעִיר

שֶׁהוֹבִילוּ אוֹתִי אֶל הַיָּמִים הָרְחוֹקִים

בְּתִקְוָה לְגַלּוֹת אֶת סוֹדוֹתֶיהָ הַנִּשְׁמָרִים

הָעִיר דִּבְּרָה אֵלַי בְּלִי מִלִּים

אָמְרָה הַכֹּל, בִּשְׁלַל מַבָּטִים

רַק כָּאן יָכֹלְתִּי לִצְלֹל לַמַּעֲמַקִּים

כָּאן, הַבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר לְאַט

כָּאן, הַזְּמַן הָפַךְ לְנֵר

מְאַחֵד בֵּין הַיָּשָׁן לְחַדֵּשׁ

כָּאן, הִתְחַבַּרְתִּי לַטֶּבַע וְלַיְּקוּם

כָּאן, אֵין מְחִצּוֹת

כָּאן, אֵין צֹרֶךְ לְמַהֵר

אֲנִי כָּאן רַק כְּדֵי לִהְיוֹת

כָּל צַעַד נִשְׁמַע כְּזַעֲקַת קְדֻשָּׁה

וּבְרֶגַע שֶׁל הֶאָרָה

הִתְחַבַּרְתִּי לְמַשֶּׁהוּ פְּנִימִי

וְנִשְׁאַרְתִּי בַּתּוֹדָעָה שֶׁל עֲנָוָה

לִבִּי נִפְתַּח עִם כָּל נְשִׁימָה

צְפַת הִיא מֶנְטָלִיּוּת, הִיא רַעְיוֹן

מְשַׁלֶּבֶת בֵּין הַפַּשְׁטוּת לָעֹמֶק

בְּלִי הַרְבֵּה רַעַשׁ, בְּלִי הַרְבֵּה מַסֵּכוֹת

לִרְאוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ פְּנִימָה

לְהָבִין אֶת הַמַּהוּת

לְיַד הַבְּאֵר, הַמַּיִם זָרְמוּ בִּנְדִיבוּת

אֵיזוֹ עִיר קְּסוּמָה שֶׁלֹּא צְרִיכָה הַרְבֵּה

צְפַת לֹא רָצָה אַחֲרֵי שׁוּם דָּבָר

הִיא נָחָה בְּשַׁלְוָה וּמְחַכָּה

הִיא מְחַבֶּקֶת כָּל מִי שֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ

וְהַמֶּרְחָב נוֹשֵׁם רוּחָנִיּוּת

חִבּוּר לֶאֱמוּנָה וְלַתּוֹדָעָה

כָּל אֶבֶן נוֹשֵׂאת סִפּוּר רוּחָנִי עַתִּיק

הַמִּלִּים שֶׁלִּי הָפְכוּ לִתְפִלָּה

לִמְצֹא אֶת הָרֶגַע שֶׁבּוֹ אֵין שְׁאֵלָה

שָׁתַקְתִּי וְנָתַתִּי לָרוּחַ לְהַנְחוֹת אוֹתִי

פֹּה מָצָאתִי מַשֶּׁהוּ שֶׁיָּכֹלְתִּי לָקַחַת אִתִּי

Time Ends