יהלומית

יהלומית

מאת סאמי בסול

יַהֲלוֹמִית הָיְתָה בַּחוּרָה צְעִירָה, אֲבָל הִיא לֹא הָיְתָה כְּמוֹ שְׁאָר הַבָּנוֹת בְּבֵית הַסֵּפֶר שֶׁלָּהּ. הִיא הָיְתָה שׁוֹנָה, וַחֲבֵרֶיהָ לַכִּתָּה הָיוּ לוֹעֲגִים לָהּ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. הֵם הָיוּ קוֹרְאִים לָהּ בְּשֵׁמוֹת וְצוֹחֲקִים עָלֶיהָ.

הִיא אַהֲבָה לְבַלּוֹת אֶת זְמַנָּהּ בְּצִיּוּר, אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁשִּׁתְּפָה אֶת עֲבוֹדָתָהּ עִם אֲחֵרִים, הֵם תָּמִיד מָצְאוּ מַשֶּׁהוּ שְׁלִילִי לְהַגִּיד. יֵשׁ שֶׁיִּקְרְאוּ לַעֲבוֹדָתָהּ "מוּזָרָה", בְּעוֹד אֲחֵרִים יֹאמְרוּ שֶׁהִיא "שׁוֹנָה מִדַּי" מִמָּה שֶׁהֵם רְגִילִים אֵלָיו. חֶלְקָם אָמְרוּ שֶׁהִיא לֹא מֻכְשֶׁרֶת. הָיוּ אֲחֵרִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁצִּיּוּרֶיהָ אֵינָם בְּרוּחַ הַתְּקוּפָה!

יַהֲלוֹמִית הִתְחִילָה לְהַרְגִּישׁ מְיֹאֶשֶׁת, וְהִתְחִילָה לְפַקְפֵּק בִּיכוֹלוֹתֶיהָ. הִיא הִפְסִיקָה לַחֲלֹק אֶת עֲבוֹדָתָהּ עִם אֲחֵרִים, וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת אֶת הַצִּיּוּרִים שֶׁלָּהּ לְעַצְמָהּ. פְּגוּעָה וְכוֹאֶבֶת, הִיא כִּמְעַט הַפְּסִיקָה לְצַיֵּר, וְכִמְעַט וִתְּרָה עַל הַחֲלוֹם שֶׁלָּהּ.

יַהֲלוֹמִית הָיְתָה יְצִירָתִית, וְאַהֲבָה לְבַטֵּא אֶת עַצְמָהּ דֶּרֶךְ הַצִּיּוּרִים שֶׁלָּהּ. צִיּוּרֶיהָ, לֹא הָיוּ רַק בִּטּוּי לְאָמָּנוּת, אֶלָּא בִּטּוּי לַתְּשׁוּקָה שֶׁלָּהּ, שֶׁזָּרְמָה בְּתוֹךְ כָּל צִיּוּר.

עֵינֶיהָ שֶׁל יַהֲלוֹמִית, רָאוּ אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁלַל צְבָעִים אֵינְסוֹפִיִּים, כָּל נְגִיעַת מִכְחוֹל שֶׁלָּהּ הָיְתָה יְצִירַת מוֹפֵת, וְהִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל דִּמְיוֹן פָּרוּעַ. הָיָה לָהּ סִגְנוֹן יִחוּדִי שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ שֶׁלָּהּ, אֲבָל כַּמָּה אֲנָשִׁים בְּסָבִיבִיתָהּ, לֹא הֵבִינוּ אֶת זֶה, וְלָכֵן הֵם לֹא הֶעֱרִיכוּ אֶת עֲבוֹדָתָהּ.

לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, גַּם כַּמָּה מֵהַמּוֹרִים שֶׁל יַהֲלוֹמִית, מָתְחוּ בִּקֹּרֶת עַל צִיּוּרֶיהָ, וְהִצִּיעוּ לָהּ לְצַיֵּר מַשֶּׁהוּ בְּסִגְנוֹן מְקֻבָּל יוֹתֵר.

בַּהַתְחָלָה, יַהֲלוֹמִית נִפְגְּעָה מֵהַבִּקֹּרֶת, וְהִרְגִּישָׁה שֶׁהִיא לֹא שַׁיֶּכֶת. אֲבָל אָז הִיא הֵבִינָה שֶׁהָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁפְטוּ אוֹתָהּ, לֹא בֶּאֱמֶת מְבִינִים הַרְבֵּה בְּאָמָּנוּת, וְלֹא מְבִינִים אֶת נְקֻדַּת הַמַּבָּט שֶׁלָּהּ. הֵם רַק הֵנִיחוּ הֲנָחוֹת עַל סְמַךְ הַשְׁקָפָתָם הַצָּרָה לְגַבֵּי עוֹלַם הָאֻמָּנוּת.

יַהֲלוֹמִית הֶחֱלִיטָה שֶׁהִיא לֹא מִתְכַּוֶּנֶת לָתֵת לַדֵּעוֹת שֶׁל אֲחֵרִים לְהַשְׁפִּיעַ עָלֶיהָ. הִיא הִמְשִׁיכָה לְצַיֵּר בְּאוֹתָם סִגְנוֹנוֹת, וְעַד מְהֵרָה הִיא מָצְאָה קְבוּצָה שֶׁל אֲנָשִׁים, בַּעֲלֵי דֵּעוֹת וְהַשְׁקָפוֹת כְּמוֹ שֶׁלָּהּ שֶׁהֶעֱרִיכוּ אֶת הַסִּגְנוֹן, וְאֶת הַצִּיּוּרִים הַיִּחוּדִיִּים שֶׁלָּהּ.

כְּמוֹ בְּכָל שָׁנָה, בַּפַּארְק שֶׁל הָעִיר, הִתְקַיְּמָה תַּחֲרוּת צִיּוּר בְּחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט. הַדָּבָר הַמְּעַנְיֵן הוּא, שֶׁתַּחֲרוּת זוֹ הָיְתָה פְּתוּחָה לְכָל קְבוּצוֹת הַגִּיל, וְאָמָּנִים מִכָּל רָמוֹת הַמְּיֻמָּנוּת הָיוּ מֻזְמָנִים לְהִשְׁתַּתֵּף. הַפַּארְק הָיָה מָלֵא בַּאֲנָשִׁים מִכָּל תְּחוּמֵי הַחַיִּים, כֻּלָּם לְהוּטִים לְהַצִּיג אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתֵיהֶם הָאָמָּנוּתִיִּים, לִזְכּוֹת בִּפְרַס, וּבְעִקָּר לִזְכּוֹת בְּהוֹקָרָה. חֻקֵּי הַתַּחֲרוּת הָיוּ פְּשׁוּטִים. הַמִּשְׁתַּתְּפִים קִבְּלוּ קַנְבָס רֵיק, סֵט שֶׁל צְבָעִים, מִכְחוֹלִים לְפִי בְּחִירָה, וְהֵם הֻרְשׁוּ לְצַיֵּר כָּל מָה שֶׁהֵם רוֹצִים, תּוֹךְ הַגְבָּלַת זְמַן שֶׁל שֵׁשׁ שָׁעוֹת. הַצִּיּוּרִים נִשְׁפְּטוּ עַל סְמַךְ הַיְּצִירָתִיּוּת, הַטֶּכְנִיקָה וְהַמְּשִׁיכָה הָאֶסְתֵּטִית הַכּוֹלֶלֶת שֶׁלָּהֶם.

בֵּין הַמִּשְׁתַּתְּפִים הָיְתָה יַהֲלוֹמִית. הִיא הָיְתָה רַק בַּת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה. גַּם אִם חֲשַׁבְתֶּם שֶׁהִיא לֹא הָיְתָה צְרִיכָה לְהִתְאַמֵּן, כִּי הִיא צִיְּרָה מִגִּיל צָעִיר מְאוֹד, בְּכָל זֹאת הִיא הִתְאַמְּנָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה, וְהִתְכּוֹנְנָה לַתַּחֲרוּת הַזּוֹ. לַמְרוֹת שֶׁיַּהֲלוֹמִית הָיְתָה עַצְבָּנִית, הִיא גַּם הִתְרַגְּשָׁה לִרְאוֹת מָה הִיא יְכוֹלָה לִיצֹר בְּיוֹם הַתַּחֲרוּת.

כְּשֶׁהַתַּחֲרוּת הִתְחִילָה, כָּל הַמִּשְׁתַּתְּפִים הִתְחִילוּ לְצַיֵּר בְּלַהַט. חֶלְקָם צִיְּרוֹ נוֹפִים, אֲחֵרִים דְּיוּקְנָאוֹת, וְחֶלְקָם אֲפִלּוּ אָמָּנוּת מֻפְשֶׁטֶת. יַהֲלוֹמִית יָשְׁבָה בְּשֶׁקֶט, וְחָשְׁבָה מָה הִיא רוֹצָה לְצַיֵּר. לֹא הָיְתָה לָהּ תָּכְנִית סְפֵּצִיפִית בָּרֹאשׁ, אֲבָל הִיא יָדְעָה שֶׁהִיא רוֹצָה לִיצֹר מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּגְרֹם לַאֲנָשִׁים לְהַרְגִּישׁ נִפְלָא.

גַּם לִמְטַיְּלִים וְלָאוֹרְחִים בַּפַּארְק, הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת לְהִסְתּוֹבֵב בֵּין הַמִּשְׁתַּתְּפִים בַּתַּחֲרוּת, וְלִרְאוֹת מָה הֵם מְצַיְּרִים. בֵּין הַמְּטַיְּלִים שֶׁהִסְתּוֹבְבוּ בַּפַּארְק, הָיָה מְטַיֵּל אֶחָד שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ צַיָּר מְפֻרְסָם מְאוֹד. הוּא הִסְתּוֹבֵב בֵּין הַמִּשְׁתַּתְּפִים, וְהֶחֱלִיף כַּמָּה מִלִּים אִתָּם, וְהִמְשִׁיךְ הָלְאָה לְדַבֵּר עִם שְׁאָר הַמִּתְחָרִים. לְפֶתַע, הוּא רָאָה אֶת הַצִּיּוּר שֶׁל יַהֲלוֹמִית. הַצַּיָּר נִדְהָם מֵהַצִּיּוּר, אַף כִּי הַצִּיּוּר עֲדַיִן לֹא הָיָה גָּמוּר. הַצַּיָּר שָׁאַל אֶת יַהֲלוֹמִית, אִם יֵשׁ לָהּ תַּעֲרוּכָה מִשֶּׁלָּהּ, הִיא כַּמּוּבָן עָנְתָה בִּשְׁלִילָה. הוּא לֹא יכָל לְהִתְאַפֵּק וְשָׁאַל אוֹתָהּ, מַדּוּעַ הִיא לֹא חוֹלֶקֶת אֶת צִיּוּרֶיהָ עִם הָעוֹלָם.

יַהֲלוֹמִית סִפְּרָה לְצַיֵּר עַל הַבִּקֹּרֶת שֶׁהִיא סוֹפֶגֶת מֵאֲנָשִׁים, וְכֵיצַד כָּל זֶה גּוֹרֵם לָהּ לְפַקְפֵּק בְּעַצְמָהּ. וְהִמְשִׁיכָה לְצַיֵּר.

הַצַּיָּר חִיֵּךְ וְאָמַר לָהּ: "אַל תַּקְשִׁיבִי לְמִי שֶׁלֹּא מַכִּיר אוֹתְךָ. אֲנָשִׁים תָּמִיד יִשְׁפְּטוּ אוֹתְךָ עַל סְמַךְ הַהֲבָנָה הַמֻּגְבֶּלֶת שֶׁלָּהֶם. רַק אַתְּ יוֹדַעַת מָה יֵשׁ בְּלִבֵּךְ וְלָמָּה אַתְּ מְסֻגֶּלֶת. אַל תִּפְחֲדִי לְשַׁתֵּף אֶת הָעוֹלָם בַּמַּתָּנָה הַנְּנַפְלָאָה שֶׁיֵּשׁ לָךְ."

חָלְפוּ שָׁעוֹת, וְהַשֶּׁמֶשׁ הֵחֵלָּה לִשְׁקֹעַ. הַמִּשְׁתַּתְּפִים כֻּלָּם הָיוּ מֻתָּשִׁים, אֲבָל כֻּלָּם יָצְרוּ כַּמָּה צִיּוּרִים מַדְהִימִים. הַשּׁוֹפְטִים הִסְתּוֹבְבוּ בֵּין הַצַּיָּרִים, הִסְתַּכְּלוּ מִקָּרוֹב עַל כָּל צִיּוּר וְעָרְכוּ הֶעָרוֹת. לְבַסּוֹף, הַתּוֹצָאוֹת פֻּרְסְמוּ. הַפְּרָס הַשְּׁלִישִׁי, הָעֳנַק לְאָדָם שֶׁצִּיֵּר נוֹף יְפֵהפֶה שֶׁל הַפַּארְק עַצְמוֹ. בַּפְּרָס הַשֵּׁנִי, זָכְתָה אִשָּׁה שֶׁצַּיָּרָהּ דְּיוֹקָן שֶׁל בְּנָהּ. וְהַפְּרָס הָרִאשׁוֹן הָלַךְ לְיַהֲלוֹמִית. הִיא לֹא צִפְּתָה לִזְכּוֹת. כְּשֶׁיַּהֲלוֹמִית שָׁמְעָה אֶת שְׁמָהּ נִקְרָא, הִיא לֹא הֶאֱמִינָה. הִיא מֵעוֹלָם לֹא זָכְתָה בְּשׁוּם דָּבָר לִפְנֵי כֵן, וְהִיא רַק הִשְׁתַּתְּפָה בְּתַחֲרוּת, כִּי הִיא אַהֲבָה לְצַיֵּר. הִיא נִגְּשָׁה לְשֻׁלְחַן הַשּׁוֹפְטִים, וְהֵם הֶעֱנִיקוּ לָהּ גְּבִיעַ גָּדוֹל וּסְכוּם כַּסְפִּי מְכֻבָּד. יַהֲלוֹמִית הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת, וְהִיא לֹא יָכְלָה לְהַפְסִיק לִבְכּוֹת וּלְחַיֵּךְ בּוֹ בַּזְּמַן. הִיא מֵעוֹלָם לֹא הִרְגִּישָׁה כָּל כָּךְ גֵּאָה בְּעַצְמָהּ. הִיא זָכְתָה בְּתַחֲרוּת, לֹא בִּגְלַל שֶׁהָיְתָה הָאָמָּנִית הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁצִּיְּרָה מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה. מֵאוֹתוֹ יוֹם, יַהֲלוֹמִית הִמְשִׁיכָה לְצַיֵּר בִּתְשׁוּקָה וּבְאַהֲבָה. הִיא יָדְעָה שֶׁאָמָּנוּת, הִיא לֹא עִנְיָן שֶׁל נִצָּחוֹן אוֹ הֶפְסֵד, אֶלָּא עַל בִּטּוּי עַצְמִי, וְשִׁתּוּף יֹפִי עִם הָעוֹלָם. הִיא קִוְּתָה שֶׁיּוֹם אֶחָד הִיא תְּעוֹרֵר הַשְׁרָאָה בַּאֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר.

יַהֲלוֹמִית הֵבִינָה שֶׁהַצַּיָּר צָדַק. הִיא לֹא צְרִיכָה לָתֵת לְדֵעוֹת שֶׁל אֲחֵרִים לְהוֹרִיד אוֹתָהּ. הִיא הִתְחִילָה לַחֲלֹק אֶת עֲבוֹדָתָהּ עִם הָעוֹלָם, וּלְהַפְתָּעָתָהּ, אֲנָשִׁים רַבִּים אָהֲבוּ אֶת צִיּוּרֶיהָ.

שָׁנִים מְאֻחָר יוֹתֵר, הָפְכָה יַהֲלוֹמִית לְצַיֶּרֶת מַצְלִיחָה, הַיְּדוּעָה בְּצִיּוּרֶיהָ הַנּוֹעָזִים וְהַלֹּא שִׁגְרָתִיִּים.

בְּאַחַד הַמָּגָזִינִים הַמְּפֻרְסָמִים וְהַיְּדוּעִים בְּבִקֹּרֶת חֲרִיפָה עַל צִיּוּרִים וְאָמָּנוּת בִּכְלָל, כָּתְבוּ עָלֶיהָ:

"הַצִּיּוּרִים שֶׁל יַהֲלוֹמִית הֵם סִימְפוֹנְיָה שֶׁל צְבָעִים. לַמְרוֹת שֶׁהִיא מְשַׁלֶּבֶת גְּוָנִים רַבִּים בְּצִיּוּר אֶחָד, הַכֹּל מִשְׁתַּלֵּב בְּהַרְמוֹנְיָה מֻשְׁלֶמֶת. מִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן מַסְפִּיק טוֹב בַּצִּיּוּרִים שֶׁלָּהּ, אֲפִלּוּ אִם הוּא לֹא מֵבִין כְּלוּם בְּצִיּוּרִים, יַבְחִין בָּרֶגֶשׁ הַטָּהוֹר שֶׁלָּהּ, מְפֻזָּר עַל פְּנֵי הַבַּד מָלֵא הַחַיִּים. כָּל צִיּוּר שֶׁלָּהּ כְּמוֹ חַלּוֹן לְעוֹלָם אַחֵר, הַמַּעֲבִיר אֶת הַמִּתְבּוֹנֵן לְמָקוֹם בַּעַל יֹפִי עוֹצֵר נְשִׁימָה. אוֹר וְצֵל בּוֹלְטִים בְּצִיּוּרֶיהָ, הִיא יוֹדַעַת לְהַכְנִיס עֹמֶק וּמֵמַד, שֶׁמִּשְׁתַּנִּים בְּכָל מַבָּט וּמִכָּל זָוִית עַל הַצִּיּוּר. הַצִּיּוּרִים שֶׁלָּהּ, הֵם גַּן שֶׁל דִּמְיוֹן, פּוֹרֵחַ בִּפְרָטִים וּבִצְבָעִים חַיִּים. מְשִׁיכוֹת הַמִּכְחוֹל בַּצִּיּוּרִים שֶׁלָּהּ, הֵם כְּמוֹ מַשַּׁב רוּחַ עָדִין, שֶׁסּוֹחֵף עַל פְּנֵי הַבַּד בְּחֵן וּבְקַלּוּת. הַצִּיּוּרִים שֶׁלָּהּ בִּכְלָל, גַּם מְאֻזָּנִים וּבוֹ בַּזְּמַן מֻרְכָּבִים בְּצוּרָה מֻשְׁלֶמֶת."

 

יַהֲלוֹמִית הִסְתַּכְּלָה אָחוֹרָה עַל אוֹתָם יָמִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל בִּקֹּרֶת, עַל הַזְּמַנִּים בָּהֶם הִיא הָיְתָה כְּמוֹ יַהֲלוֹם אָבוּד שֶׁאַף אֶחָד עֲדַיִן לֹא גִּלָּה, עַל הַזְּמַנִּים, בָּהֶם הַצִּיּוּרִים שֶׁלָּהּ נִתְקְלוּ בְּמַבָּטִים רֵיקִים וּפִהוּקִים, וְהֵבִינָה שֶׁאִם הִיא הָיְתָה נוֹתֶנֶת לַשִּׁפּוּט שֶׁל אֲחֵרִים לַעֲצֹר אוֹתָהּ מִלִּהְיוֹת הִיא עַצְמָהּ, הִיא לְעוֹלָם לֹא הָיְתָה מַגְשִׁימָה אֶת חֲלוֹמָהּ.

 

אֵלֶּה שֶׁלֹּא מַכִּירִים אוֹתָנוּ, תָּמִיד יִשְׁפְּטוּ אוֹתָנוּ עַל סְמַךְ הַפֶּרְסְפֶּקְטִיבָה הַמֻּגְבֶּלֶת שֶׁלָּהֶם, וְזֶה תָּלוּי בְּנוֹ לְהַחְלִיט, אִם לָתֵת לַדֵּעוֹת שֶׁלָּהֶם לְהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ. אִם נִשָּׁאֵר נֶאֱמָנִים לְעַצְמֵנוּ וְלֶחָזוֹן שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ עֲשׂוּיִים פָּשׁוּט לְגַלּוֹת שֶׁהָאֲנָשִׁים שֶׁמַּעֲרִיכִים אוֹתָנוּ, וּמְבִינִים אוֹתָנוּ יִכָּנְסוּ לְחַיֵּינוּ בִּדְרָכִים בִּלְתִּי צְפוּיוֹת.

 

מְיֻתָּר לוֹמַר שֶׁאָסוּר לָנוּ לָתֵת לָאֲחֵרִים לְהַכְתִּיב לָנוּ אֶת חַיֵּינוּ. עָלֵינוּ לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּנוּ, וְלַעֲשׂוֹת מָה שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָנוּ מְאֻשָּׁרִים, לְלֹא קֶשֶׁר מָה אֲחֵרִים עֲשׂוּיִים לַחֲשֹׁב. הָאֲנָשִׁים שֶׁשּׁוֹפְטִים אוֹתָנוּ, בְּלִי לְהַכִּיר אוֹתָנוּ בֶּאֱמֶת, הַדֵּעוֹת שֶׁלָּהֶם לֹא חֲשׁוּבוֹת. מָה שֶׁחָשׁוּב הוּא הָאֹשֶׁר וְהַסִּפּוּק שֶׁלָּנוּ.

 

זֶה טִבְעִי לִרְצוֹת לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲחֵרִים. זֶה טִבְעִי לִרְצוֹת לִהְיוֹת מְקֻבָּלִים עַל אֲחֵרִים, אֲבָל חָשׁוּב לִזְכֹּר שֶׁלֹּא לְכֻלָּם תִּהְיֶה דֵּעָה חִיּוּבִית עָלֵינוּ. אֲנָשִׁים עֲשׂוּיִים לְהַנִּיחַ, לַחֲשֹׁב וְלִשְׁפֹּט עַל סְמַךְ מֵידָע מֻגְבָּל, וְיִתָּכֵן שֶׁדֵּעוֹתֵיהֶם אֵינָן מְשַׁקְּפוֹת אֶת מִי שֶׁאֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת. אִם מִישֶׁהוּ לֹא מַכִּיר אוֹתָנוּ מַסְפִּיק טוֹב, יִתָּכֵן שֶׁדַּעְתּוֹ עָלֵינוּ מְבֻסֶּסֶת עַל גּוֹרְמִים שִׁטְחִיִּים כְּמוֹ הַמַּרְאֶה הַחִיצוֹנִי, הָעֲבוֹדָה אוֹ הַמַּעֲמָד הַחֶבְרָתִי שֶׁלָּנוּ. זֶה יָכוֹל לְהַזִּיק וְלִפְגֹּעַ בָּנוּ, אֲבָל חָשׁוּב לִזְכֹּר שֶׁדַּעְתָּם אֵינָהּ מְשַׁקֶּפֶת אֶת הָעֵרֶךְ שֶׁלָּנוּ כִּבְנֵי אָדָם.

 

יְתֵרָה עַל כֵּן, חָשׁוּב לְתַעֲדֵף אֶת הַדֵּעָה שֶׁלָּנוּ עַל עַצְמֵנוּ, עַל פְּנֵי מָה שֶׁאֲחֵרִים חוֹשְׁבִים עָלֵינוּ. אַתֶּם מַכִּירִים אֶת עַצְמְכֶם טוֹב יוֹתֵר מִכָּל אֶחָד אַחֵר, וְיֵשׁ לָכֶם אֶת הַכּוֹחַ לְהַגְדִּיר אֶת הָעֵרֶךְ שֶׁלָּכֶם. זֶה גַּם שָׁוֶה לִשְׁקֹל, אִם דֵּעוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים בֶּאֱמֶת חֲשׁוּבוֹת, אוֹ מְהַוּוֹת אֵיזֶשֶׁהוּ גּוֹרֵם מַכְרִיעַ בְּחַיֵּיכֶם. הַאִם לְדֵעוֹתֵיהֶם תִּהְיֶה הַשְׁפָּעָה מַשְׁמָעוּתִית עַל חַיֵּיכֶם, אוֹ עַל הַמַּטָּרוֹת שֶׁלָּכֶם? אִם לֹא, עָדִיף לְהִתְמַקֵּד בַּדֶּרֶךְ שֶׁלָּכֶם, וְלֹא לִדְאֹג מָה אֲחֵרִים חוֹשְׁבִים.

 

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, חָשׁוּב לִזְכֹּר שֶׁאַתֶּם שׁוֹלְטִים בָּאֹשֶׁר וּבָעֵרֶךְ הָעַצְמִי שֶׁלָּכֶם. אַל תִּתְּנוּ לְדֵעוֹת שֶׁל אֲחֵרִים לְהוֹרִיד אֶתְכֶם, אוֹ לְהַגְדִּיר אֶתְכֶם.

 

רֵאשִׁית, כַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ שׁוֹפֵט אוֹתָנוּ , אוֹ נוֹתֵן הֶעָרָה כָּלְשֶׁהִי, מִבְּלִי לְהַכִּיר אוֹתָנוּ, הֲרֵי בָּרוּר שֶׁזֶּה לֹא מְבֻסָּס עַל שׁוּם מֵידָע, אוֹ נִסָּיוֹן אֲמִתִּי שֶׁל מִי אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת. אֲנָשִׁים שִׁטְחִיִּים תָּמִיד יִשְׁפְּטוּ אֲחֵרִים מִתּוֹךְ שִׁטְחִיּוּת. לָכֵן, זֶה לֹא שִׁקּוּף שֶׁל הָאֹפִי, הַיְּכוֹלוֹת אוֹ הַתְּכוּנוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת שֶׁלָּנוּ. שֵׁנִית, אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא מַכִּירִים אוֹתָנוּ, עֲשׂוּיִים לִהְיוֹת בַּעֲלֵי הַטָּיוֹת, דֵּעוֹת קְדוּמוֹת, אוֹ חֹסֶר בִּטָּחוֹן מִשֶּׁלָּהֶם שֶׁיְּכוֹלִים לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַתְּפִיסָה שֶׁלָּהֶם כְּלַפֵּינוּ. הֵם עֲשׂוּיִים לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַבְּעָיוֹת שֶׁלָּהֶם עָלֵינוּ, אוֹ לְהַנִּיחַ הֲנָחוֹת הַמְּבֻסָּסוֹת עַל סְטֵרֵאוֹטִיפִּים, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם קֶשֶׁר לָאֲנִי הָאֲמִתִּי שֶׁלָּנוּ.

שְׁלִישִׁית, חָשׁוּב לִזְכֹּר שֶׁלְּכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַדֵּעָה שֶׁלּוֹ, וְלֹא כֻּלָּם יֹאהֲבוּ אוֹתָנוּ, אוֹ יַסְכִּימוּ אִתָּנוּ. אִי אֶפְשָׁר לְרַצּוֹת אֶת כֻּלָּם, וְהַנִּסָּיוֹן לְרַצּוֹת כָּל אֶחָד, עָלוּל לִהְיוֹת מַתִּישׁ, פּוֹגֵעַ בַּבְּרִיאוּת הַנַּפְשִׁית שֶׁלָּנוּ וּבְרַוְחָתֵנוּ, אָז עָדִיף לִדְחוֹת כָּל נִסָּיוֹן שֶׁל מֶנִפּוֹלִיצְיָה מִסּוּג זֶה שֶׁל אֲחֵרִים.

 

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, עָלֵינוּ לְהִתְמַקֵּד בְּלִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לְעַצְמֵנוּ, וְלִחְיוֹת אֶת חַיֵּינוּ בְּצוּרָה שֶׁתּוֹאֶמֶת אֶת הָעֲרָכִים וְהַמַּטָּרוֹת שֶׁלָּנוּ. דֵּעוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא מַכִּירִים אוֹתָנוּ, לֹא צְרִיכוֹת לְהַחֲזִיק כָּל מִשְׁקָל בְּחַיֵּינוּ. בִּמְקוֹם זֹאת, צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ מָשׁוֹב וְהַכַּוָּנָה מֵאֲנָשִׁים שֶׁמַּכִּירִים אוֹתָנוּ טוֹב מְאוֹד.

אַתֶּם בְּוַדַּאי שׁוֹאֲלִים, מָה יוֹתֵר טוֹב מֵאֲשֶׁר לְהַפְסִיק לְנַסּוֹת לְרַצּוֹת אֶת כֻּלָּם?

הַתְּשׁוּבָה חַד מַשְׁמָעִית, לְהִתְמַקֵּד בַּעֲשִׂיָּה. זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁכֻּלָּם יַעֲרִיכוּ אֶת הַמַּאֲמַצִּים שֶׁלָּנוּ (כִּי גַּם זוֹ לֹא הַמַּטָּרָה שֶׁלָּנוּ), אֲבָל בְּוַדַּאי עִם הַזְּמַן, יִהְיוּ אֲנָשִׁים שֶׁיַּעֲרִיכוּ אֶת מַאֲמַצֵּינוּ.

בִּמְקוֹם לְנַסּוֹת לְרַצּוֹת אֶת כֻּלָּם, לְהִתְמַקֵּד בְּלִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לְעַצְמֵנוּ. לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָנוּ מְאֻשָּׁרִים. לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁמַּרְגִּישׁ לָנוּ נָכוֹן. הָאֲנָשִׁים שֶׁבֶּאֱמֶת מַעֲרִיכִים אוֹתָנוּ, יַעֲרִיכוּ אֶת הַמַּאֲמַצִּים שֶׁלָּנוּ, וְאֵלֶּה שֶׁלֹּא, גַּם כָּךְ לֹא צָרִיךְ אוֹתָם בְּחַיֵּינוּ, וְזֶה יִהְיֶה הַהֶפְסֵד שֶׁלָּהֶם, לֹא שֶׁלָּנוּ.